חלבון הקמח וההצלחה באפייה

קמח זה קמח? הסוג שאתם קונים קובע אם העוגה תצליח

בקצרה: אחוז החלבון בקמח קובע כמה גלוטן נוצר בבצק, וזה ההבדל בין עוגה אוורירית ללחם צפוף. קמח לעוגות מחזיק סביב שמונה אחוז חלבון, קמח לחם מגיע לשלושה עשר, והבחירה הלא נכונה מסבירה חלק גדול מהכישלונות במטבח.

רובנו קונים שקית קמח לבנה בסופר ומניחים שהיא מתאימה לכל דבר: עוגה, לחם, פנקייק, רוטב. ההנחה הזו שגויה. שני קמחים שנראים זהים על המדף יכולים להתנהג הפוך לגמרי ברגע שמוסיפים להם מים ומתחילים לערבב.

קראו גם: התנור לא אשם: הלחם שלכם נכשל כבר בקערה · עוגת השוקולד שלכם יוצאת יבשה? הבעיה כמעט תמיד בשלב אחד ספציפי · המקרר שלכם עובד יותר מדי: ההגדרה שמנפחת את חשבון החשמל

החלבון הוא כל הסיפור

ההבדל האמיתי בין סוגי הקמח מוסתר במספר קטן על גב האריזה: אחוז החלבון. כשחלבוני הקמח נפגשים עם נוזל ותנועה, הם נקשרים ויוצרים רשת אלסטית שנקראת גלוטן. יותר חלבון פירושו רשת חזקה וגמישה יותר, שכולאת בועות אוויר ונותנת מבנה. פחות חלבון נותן פירור רך ומתפורר. קמח לחם עם שלושה עשר אחוז חלבון בונה מבנה שנמתח ותופס גז, ובדיוק בגלל זה הלחם שלכם נכשל כבר בקערה כשמשתמשים בקמח החלש הלא נכון. בעוגה קורה ההפך: עודף גלוטן הופך את הפירור לקשה ולעוס.

איזה קמח לאיזה מאפה

סוג קמח אחוז חלבון למה מתאים
קמח לעוגות 7 עד 9 עוגות ספוג, מאפינס, בצק פריך
קמח רב תכליתי 10 עד 11 עוגיות, פנקייק, רוב המתכונים הביתיים
קמח לחם 12 עד 14 לחמים, פיצה, בצק שמרים
קמח מלא 13 עד 15 לחם כפרי, מאפים עם מרקם צפוף

שימו לב לפער. עוגה שיוצאת דחוסה כמעט תמיד נאפתה מקמח חזק מדי, או מבלילה שעורבבה יתר על המידה עד שהגלוטן התפתח. כשמישהו מתלונן שעוגת השוקולד שלו יוצאת יבשה, הקמח והערבוב הם החשודים הראשונים, עוד לפני התנור.

איך לזהות ולתקן בבית

  • קראו את אחוז החלבון על האריזה לפני הקנייה. המספר הזה חשוב יותר משם המותג.
  • אין קמח לעוגות? קחו קמח רב תכליתי והחליפו שתי כפות בכל כוס בעמילן תירס.
  • לעוגות, ערבבו רק עד שהיבש נעלם. כל סיבוב מיותר מפתח גלוטן ומקשה את התוצאה.
  • ללחם, לושו לפחות עשר דקות. כאן דווקא רוצים שהרשת תתחזק.
  • אחסנו קמח מלא במקרר. השמן שבו מחמיץ מהר ומשנה טעם.

ההבדלים האלה מסבירים גם למה מתכון אחד עובד אצל שכנה ונכשל אצלכם. אותו שם על השקית, חלבון אחר לגמרי.

הלחות שיושבת בשקית

קמח סופג מים מהאוויר. בחורף לח שקית קמח יכולה להחזיק אחוזים בודדים של מים נוספים, ובקיץ יבש היא מתייבשת. זה נשמע זניח. זה לא. אותו מתכון בדיוק ידרוש כפית מים יותר או פחות לפי העונה, ולכן אופים מנוסים בודקים את הבצק במגע ולא רק לפי הכמות הכתובה. בצק שנדבק לידיים צריך עוד קורט קמח, בצק שמתפורר צריך טיפת נוזל. המשקל נותן נקודת פתיחה, האצבעות מכריעות את הסוף.

הטעות של הכוס

יש עוד משתנה שאיש לא מודד: כמות. כוס קמח דחוסה יכולה להחזיק חמישים אחוז יותר קמח מכוס מנופה, וזה הורס כל יחס במתכון. מאפה קליל דורש דיוק. בצק כמו פלאפי פנקייק קורס אם הוסיפו כף קמח מיותרת. משקל מטבח דיגיטלי פותר את זה בשקל וחצי. מאה עשרים גרם לכוס, בלי ניחושים.

מי שרוצה להעמיק במנגנון יכול לקרוא על גלוטן ולראות איך אותו חלבון שבונה לחם הוא זה שמייבש עוגה.

בפעם הבאה שאתם עומדים מול המדף, הפכו את השקית ובדקו את אחוז החלבון. אם אתם אופים עוגה, חפשו מספר נמוך. אם אתם אופים לחם, קחו את הגבוה ביותר שתמצאו.

יד
על הכותביובל דהן

עוקב אחרי מתכונים ובישול כבר שנים, ואוהב לחלוק ידע ברור שחוסך לכם זמן וכסף.

למידע נוסף בנושא: he.wikipedia.org
דלג לתוכן
צור קשר·מדיניות פרטיות