אחסון לחם

המקרר לא שומר על הלחם. הוא מייבש אותו מהר יותר מהשיש

בקצרה: לחם מתיישן בגלל תהליך שבו העמילן מתגבש מחדש, והתהליך הזה מהיר במיוחד בטמפרטורת מקרר. לחם שתאכלו ביומיים הקרובים נשאר על השיש בשקית בד או נייר. כל השאר נפרס ונכנס להקפאה.

הרבה בתים בישראל מכניסים את הלחם למקרר כדי שיחזיק. ההיגיון ברור: קר שומר. אבל אחרי יום וחצי הפרוסה יוצאת קשה ופריכה, בלי ריח של עובש ובלי טעם של לחם טרי. זו לא אשמת המאפייה.

קראו גם: שמן הזית שלכם מתקלקל בארון, לא במחבת · שטיפת עוף במים לפני הבישול לא מנקה אותו. היא מפזרת חיידקים על כל המטבח · עוגיות שיוצאות שטוחות: השלב שרוב האופים בבית מדלגים עליו

למה לחם מתיישן בכלל

הטעות הנפוצה היא לחשוב שלחם ישן הוא לחם שאיבד מים. זה רק חלק קטן מהסיפור.

בזמן האפייה גרגרי העמילן בבצק סופגים מים, מתנפחים ומאבדים את המבנה המסודר שלהם. זה מה שנותן לפרוסה טרייה את הרכות. מהרגע שהלחם יוצא מהתנור ומתקרר, מולקולות העמילן מתחילות להתארגן מחדש במבנה גבישי וקשיח. בשפה המקצועית קוראים לזה רטרוגרדציה.

הנקודה החשובה: התגבשות כזאת מואצת בקור שמעל נקודת הקפאה. מקרר ביתי, שמכוון בדרך כלל לבין 2 ל-5 מעלות, נמצא בדיוק בטווח הזה. בהקפאה עמוקה התהליך כמעט נעצר, כי המים קפואים והמולקולות לא זזות.

את הרקע הכימי על מבנה העמילן ותפקידו במזון אפשר לקרוא בערך עמילן בוויקיפדיה.

איפה לשמור כל סוג של לחם

מקום אחסון מה קורה ללחם מתי זה מתאים
שיש, שקית נייר או בד קרום נשאר פריך, הפנים מתייבש לאט לחם שנגמר תוך יום-יומיים
שיש, שקית ניילון סגורה רך יותר, קרום מתרכך, סיכון לעובש בחום לחם פרוס קנוי, בחורף
מקרר מתיישן מהר, מרקם קשה ופריך כמעט אף פעם, למעט ימי חום ולחות כבדים
מקפיא התיישנות כמעט נעצרת כל מה שלא ייאכל ביומיים

ומה עם הקיץ הישראלי? כאן יש חריג אמיתי. בלחות של אוגוסט בשפלה, לחם בשקית ניילון על השיש יכול להעלות עובש תוך ימים ספורים. המקרר יאט את העובש אבל ייבש את הלחם. המקפיא פותר את שתי הבעיות.

הקפאה שעובדת, לא כזאת שמשאירה גוש קרח

לחם שנכנס להקפאה בשלמותו הופך לבעיה. צריך להפשיר את כולו כדי לאכול שתי פרוסות.

  • פורסים לפני ההקפאה, כשהלחם עדיין טרי, ביום הקנייה או האפייה.
  • מכניסים לשקית הקפאה ומוציאים כמה שיותר אוויר.
  • לא מקפיאים לחם חם. מחכים שיתקרר לגמרי, אחרת נוצר קרח בתוך השקית.
  • מוציאים פרוסה ישר לטוסטר או למחבת חמה, בלי הפשרה מוקדמת.
  • כיכר שלמה מפשירים על השיש עטופה, ואז 5 דקות בתנור חם כדי להחזיר קרום.

אפשר להציל לחם שכבר התיישן

כן, חלקית. חימום מעל 60 מעלות בערך פורק את המבנה הגבישי של העמילן, והלחם חוזר להיות רך לזמן קצר. טריק שעובד: להעביר את הכיכר מהר תחת זרם מים, ולהכניס לתנור חם לכמה דקות. האדים מרככים מבפנים והחום מחזיר את הקרום.

זה פתרון לארוחה אחת. אחרי שהלחם מתקרר שוב, הוא מתקשה מהר יותר מבפעם הראשונה.

אם הלחם שלכם יוצא דחוס כבר ביום האפייה, הבעיה אחרת לגמרי, ובדרך כלל הלחם נכשל כבר בקערה. גם בחירה נכונה של השמרים משפיעה על כמה זמן הפרוסה תישאר רכה.

מה לעשות עם הכיכר הבאה

ביום הקנייה, חלקו אותה לשניים. מה שתאכלו עד מחר נשאר על השיש בשקית נייר. השאר נפרס ונכנס להקפאה. כך גם מתפנה מקום במקרר שעובד יותר מדי, ויש מקום לדברים שבאמת צריכים קור.

לא
על הכותבליאור אדרי

אחרי שנים של עיסוק במתכונים ובישול, אני כאן כדי לתרגם את זה לתוכן שימושי בשבילכם.

למידע נוסף בנושא: he.wikipedia.org
דלג לתוכן
צור קשר·מדיניות פרטיות